ביוגאיה בלוג

קשת המזון החדשה

תוכן עניינים

שתפו ברשתות החברתיות!

המלצות התזונה הלאומיות וקשת המזון החדשה

הפעם בבלוג של ביוגאיה ישראל – פרוביוטיקה לתינוקות וילדים מגובה מחקרים המסייע להפחתת כאבי בטן וגזים (קוליק) אצל תינוקות. בחרנו לארח את תהל וישניה, דיאטנית קלינית ומאמנת רגשית. מטפלת באופן פרטני ומעבירה הרצאות וסדנאות.

ביוגאיה מכילה את החיידק בעל הפטנט אשר בודד לראשונה מחלב אם והוא אחד מזני החיידקים הנחקרים ביותר בקרב תינוקות וילדים בתחום של הפרעות עיכול קלות כמו קוליק , עצירות, ושלשולים

המלצות התזונה הלאומיות וקשת המזון החדשה – תהל וישניה

איך אפשר לדעת מה התזונה הטובה ביותר עבורנו? מי אחראי בארץ על בחינה והתאמת ההמלצות העולמיות  אלינו? איפה אפשר למצוא תשובה לשאלות – מה כדאי לי לאכול ומתי? ולאן נעלמה פירמידת המזון?

בגדול, מי שקובע את המדיניות וההמלצות התזונתיות לאוכלוסייה בארץ זה משרד הבריאות ומתבסס על מחקרים, המלצות ממדינות שונות, סקרים ומידע על האוכלוסייה בישראל – ועורך את ההמלצות בהתאם.

ב-2020 משרד הבריאות פרסם עדכון של ההמלצות התזונתיות. אחד העדכונים הוא שינוי אופן הצגת המלצות התזונה מפירמידת המזון ל”קשת המזון החדשה” כך שיהיה מותאם להמלצות התזונה ואורח החיים. בנוסף להמלצות ספציפיות בנוגע לסוגי מזונות ותדירות צריכתם, ישנה לראשונה התייחסות לגורמים נוספים, שמיד נרחיב עליהם.

התזונה הים-תיכונית, על פי הנחיות תזונתיות עולמיות ומחקרים שונים בישראל, מתאימה בכל שלבי החיים – החל מרגע החשיפה למזונות משלימים ועד לגיל המבוגר, והיא מתייחסת לא רק למזון עצמו, אלא גם לסביבת האכילה, לקיימות, למצב בריאותי ועוד…

*תמונה של קשת המזון*

אוקיי… אז מה קשת המזון החדשה מספרת לנו?


תמונה של קשת המזון מתוך האתר “אפשריאבריא” של משרד הבריאות. 

נתחיל מהחלק הכחול – 4 מימדים חשובים אשר מהווים בסיס להמלצות התזונתיות והם: המימד הבריאותי, הסביבתי, החברתי-תרבותי והכלכלי. מטרת 4 המימדים האלה היא לשפר ולשמור על איכות החיים שלנו.

המימד הבריאותי – רצוי לאכול תפריט עשיר במזונות מגוונים מהצומח, עדיף מזון בהכנה ביתית ממרכיבים גולמיים מאשר מזון מוכן מראש שעובר תהליכי עיבוד רבים בתעשייה. בנוסף, ישנה העדפה לשימוש בתבלינים על מנת להעשיר את טעמו של המזון ולהפחית בשימוש בסוכר ובמלח. נמצא כי הדפוסים האלו והמזונות שנרחיב עליהם מיד, מונעים ומפחיתים סיכון להשמנה ולתחלואה מסוגים שונים.

המימד הסביבתי – ההמלצות שמות דגש על צריכת מזון גולמי ככל האפשר, עונתי ומקומי אשר מפחיתה את טביעת הרגל הפחמנית שלנו שהיא, בעצם, השפעתנו על הפגיעה בסביבה.

המימד החברתי-תרבותי – עידוד בישול ואכילה משותפים, יחד עם חברים ובני משפחה לחיזוק תחושת השייכות, העצמאות והביטחון. כל אלה נמצאו כמונעים השמנה בקרב ילדים ובני נוער ומשפרים את איכות החיים. (בעתיד נרחיב על יתרונות הבישול עם הילדים וארוחות משפחתיות).

המימד הכלכלי – נמצא כי ישנה ירידה בצריכת משאבים כאשר צורכים מזון גולמי, מקומי ועונתי ודוגלים בשיטות בישול ביתיות.

החלקים הבאים של הקשת המזונות החדשה מראים את ההמלצות מבחינת סוגי המזונות ותדירות צריכתם לפי הצבע שלהם.

החלק הירוק – מזונות שכדאי לאכול בצורה מגוונת באופן יומיומי, ומים. ירקות, פירות ודגנים מלאים (חיטה, כוסמין, שיפון, שיבולת שועל, שעורה, אורז, פריקי, דוחן, קינואה, אמרנט, כוסמת, טף, תירס ולחמים מקמח מדגן מלא כולל פיתות ולחמניות). מומלץ לצרוך לפחות 5 מנות של פרי וירק בכל יום, לגוון את צורות הבישול וההגשה, לגוון בצבעים ובמרקמים. החלק הזה של הקשת מספק לנו ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים בשפע.

החלק הצהוב – מזונות שמומלץ לצרוך לפחות אחד מכל סוג פעם אחת ביום. שמנים מהצומח (שמן זית או קנולה, אבוקדו, טחינה, אגוזים וזרעים), חלב ומוצריו, תחליפי חלב, וקטניות (פול, תורמוס, סויה, שעועית, אפונה, חומוס ועדשים). המזונות האלה מספקים לנו רכיבים מגוונים כמו ויטמינים מסיסי שומן, חומצות שומן ומינרלים כמו סידן וברזל, וכדאי לגוון ביניהם לאורך השבוע.

החלק הכתום – מזונות מומלץ לגוון ביניהם על בסיס שבועי. דגים, עוף, הודו וביצים. הדגש הוא על בחירת המרכיבים הגולמיים ולא מעובדים. המזונות הללו עשירים בחלבון, ומספקים לנו גם ויטמינים ומינרלים שונים וגם רכיבים כמו חומצות שומן (למשל אומגה-3).

החלק הורוד – מזון שמומלץ לצרוך ממנו עד 300 גר’ בשבוע. בשר בקר. גם כאן העדיפות היא לבשר לא מעובד ולחלקים הרזים שלו. בשר מספק לנו חלבון וגם ויטמינים ומינרלים (למשל, ויטמין 12B וברזל).

החלק האדום – החיצוני לקשת – מזון שמומלץ להפחית כמה שאפשר. ממתקים, חטיפים, שתייה ממותקת ובשר מעובד. במזונות האלה נמצא כמויות גבוהות של סוכר, נתרן ושומן רווי, והם עוברים תהליכי עיבוד רבים.

כמו כן, ההמלצה היא לאכול 3 ארוחות עיקריות במשך היום, ו-2-3 ארוחות ביניים על פי רמות הרעב וסדר היום. את הארוחות כדאי לאכול בנחת ובתשומת לב. ישנו דגש מיוחד על העדפת ארוחות משותפות, משפחתיות או אחרות.

ננסה להרכיב כל ארוחה כך שתכלול מזון עשיר בפחמימה (דגנים מלאים, קטניות, פירות), מזון עשיר בחלבון (מוצרי חלב, ביצים, דגים, עוף, הודו, בשר בקר או קטניות ותחליפי בשר), מעט מזון עשיר בשומן ושפע של ירקות.

למה חשוב להכיר את הקשת המזון החדשה ולאמץ אותה לסדר יום שלנו?

סקרים מוכיחים כי בישראל צריכת מזון אולטרה-מעובד, שתייה ממותקת, מעדנים וחטיפים מלוחים גבוהה מאוד, והיא מתחילה עוד לפני גיל שנה. כפועל יוצא ובאופן לא מפתיע ישנה עלייה בשנים האחרונות בשכיחות ההשמנה בקרב ילדים ונוער. אחת המטרות בפרסום המלצות תזונתיות מעודכנות היא להקנות הרגלי אכילה מאוזנים תזונתית, מהנים, מותאמים לתרבות הישראלית ותומכים בקיימות חברתית וסביבתית.

אני מקווה שהצלחתי להכיר לכם את הקשת החדשה ולעודד אותכם ליישם את המלצותיה!

זכרו שיישום ההמלצות לא צריך להיות קשה, מורכב או יקר, להיפך!

אפשר ליישם את ההמלצות בקלות ולהבטיח את בריאות המשפחה.

בהצלחה!

*הכותבת היא דיאטנית קלינית ומאמנת רגשית. התוכן בכתבה הוא בהמלצתה ובאחריותה בלבד.

אנחנו בביוגאיה, פועלים ודוגלים בתזונה נכונה, בריאות התינוק, הילד והמשפחה כולה. בריאות המשפחה בכלל ובריאות מערכת העיכול בפרט, הם בסיס לעבודה היומיומית שלנו.

רוצה לדעת עוד על נושאים כגון: קוליק בתינוקות, מתן פרוביוטיקה לתינוקות , גזים או כאבי בטן של תינוקות , עצירות אצל תינוקות, שלשולים אצל תינוקות ועוד? מוזמנת לדףדף בארכיון הכתבות בבלוג של ביוגאיה ישראל.