מיתוסים על פרוביוטיקה
בואו נתחיל מהתחלה ונגדיר מה זה “פרוביוטיקה” – את המיתוס כבר תוכלו להבין לבד.
ארגון הבריאות העולמי מגדיר פרוביוטיקה כמיקרואורגניזמים (יצורים קטנים) כשניתנים בכמות מספיקה, מעניקים לגוף יתרון בריאותי. יתרון זה חייב להיות מגובה במחקרים קליניים.
“פרוביוטיקה זו פרוביוטיקה – אין ממש הבדל בין המוצרים השונים“
יש הבדל גדול בין מוצרי פרוביוטיקה שונים. ההשפעה המיטיבה של רכיבי הפרוביוטיקה צריכה להיות מוכחת במחקרים קליניים בבני אדם. יש תכונות שונות לזנים שונים של חיידקים ובכך גם השפעתם שונה. לדוגמא, מוצרי פרוביוטיקה רבים מציינים כמכילים חיידקי (לקטובצילוס אצידופילוס) “Lactobacillus acidophilus” אך אינם מציינים את הזן שלהם, הזן Lactobacillus acidophilus LA-5 והזן Lactobacillus acidophilus NCFM – , נבדלים זה מזה באותה מידה כמו תפוח מחתול.
“חיידקי חומצת חלב (לקטובצילוס) הם כולם חיידקים פרוביוטיים“
ישנם חיידקי חומצת חלב רבים ושונים כגון Lactobacillus bulgaricus, Bifidobacterium animalis, Streptococcus thermophilus ו-Lactobacillus reuteri, אך לא לכולם יש אותן השפעות פרוביוטיות. חיידקי חומצת חלב מחולקים לסוגים, מינים וזנים. לזנים שונים של חיידק יש מאפיינים שונים ובכך השפעה שונה. לכן יש להגדיר פרוביוטיקה ברמת הזן.
“מוצרי פרוביוטיקה מרובי זנים יעילים יותר מפרוביוטיקה המכילה זן יחיד“
איכות המוצר הפרוביוטי אינה נקבעת ממספר הזנים או מכמות החיידקים בלבד ואין הם מעידים על מידת ההשפעה הבריאותית שלו. מידת ההשפעה הבריאותית של מוצר פרוביוטי נקבעת בין היתר על ידי סוג הזן או זנים שהמוצר מכיל, כמות החיידקים של כל זן , התאמה בין הזן/זנים לאינדיקציה הרצויה, הוכחה קלינית בבני אדם של הזן או של שילוב הזנים שבמוצר על השפעה הבריאותית עבור האינדיקציה הרצויה. כמו גם נדרשת הוכחה קלינית על היכולת של אותם חיידקים לשרוד את חומציות הקיבה כדי להתיישב ולהתרבות במעי הגס.
“אין הבדל בין פרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה“
פרוביוטיקה מוגדרת כ-מיקרואורגניזמים חיים שכאשר ניתנת בכמות מספיקה, מעניקים תועלת בריאותית למארח. להבדיל, פרה-ביוטיקה היא תכולת מזון (סיבים תזונתיים) בלתי ניתנת לעיכול המעוררת את הצמיחה של חיידקים במערכת העיכול בדרכים הנחשבות מועילות לבריאות.